בשנים האחרונות, יותר ויותר מחפשי עבודה נופלים קורבן להונאות ברשת בתחפושת של הצעות עבודה לגיטימיות. עוקץ משרות דרושים היא שיטה נפוצה בה נוכלים מתחזים למעסיקים ומציעים עבודות שכביכול קיימות, כשהמטרה האמיתית שלהם היא לגנוב מידע אישי או כספים מהקורבנות.
איך זה עובד?
ההונאות מופיעות לרוב באתרי דרושים, רשתות חברתיות, או בדואר אלקטרוני עם הצעות שנראות אמינות ומושכות במיוחד. המעסיקים המזויפים יכולים להציע עבודות גמישות בתנאים אטרקטיביים, עם שכר גבוה ודרישות מינימליות. לאחר שלב הפנייה הראשוני, ההונאה נכנסת לפעולה.
שיטות ההונאה משתנות וכוללות בקשה לתשלום מראש עבור “בדיקות רקע” או “רישום לארגון”, דרישה למידע אישי כמו מספרי תעודת זהות, פרטי חשבון בנק או כרטיסי אשראי. ישנם גם מקרים שבהם מבקשים מהקורבנות לבצע עבודות לפני קבלת תשלום, אך בפועל, התשלום אינו מגיע לעולם.
תחקיר וואלה!
בחודש יולי האחרון פורסם בוואלה! על העוקץ שביצע לכאורה בעלי חברת “המחשב שלי” שמעסיקה עובדים המבצעים עבודות מהבית. מאז פרסום התחקיר הצטברו עדויות רבות, שהובילו גם למעצרו. אלא שמאז, הוא לכאורה לא עוצר וכבר פעל להחליף, ולא בפעם הראשונה, את שם החברה שלו. עכשיו, עוקץ חדש, מנצל את חוסר תשומת הלב של כולנו ומחתים את הנרשמים על תשלום מיידי בסך 1,500 ש”ח עם השלמת ההרשמה. ומי עומד מאחורי האתר הזה? לא אחר מאשר אותו אדם.
מדובר באתר חדש, שעלה לאוויר בזמן האחרון ונקרא “עבודה מהבית”. האתר מציע לכאורה משרות פשוטות ותמימות שיכולות להכניס הרבה כסף “בקלות”. כל שעליכם לעשות הוא לבחור את המשרה המועדפת עליכם ולמלא את הפרטים שלכם (שם, טלפון, כתובת מייל וסיסמא) כדי שיחזרו אליכם לתשובה. רגע אחרי שתמלאו את פרטי ההרשמה ותסכימו לתנאי השימוש, בעצם תתחייבו – שלא לומר “בלא ידיעתכם” על תשלום של 1,500 שקלים.
עדויות רבות שהגיעו לוואלה! מספרות כי רבים נרשמו בתמימות לאתר וחיכו למשרות המבוטחות – אך כל שהגיע הוא מכתב התרעה לפני פתיחת תיק בהוצאה לפועל. חלק מהנעקצים לכאורה, בטוחים כי הם אלו שטעו ומעדיפים לשלם את החוב על פני פתיחת הליך משפטי. במקביל, מתארגנת קבוצה של נפגעים תחת עו”ד אביחי אלקובי שמסכם את המאמצים נגד עוקצי “העבודה מהבית” השונים – ומתכוונת בימים הקרובים להגיש רשימה ארוכה של תביעות אזרחיות נגד העוקצים.
אז איך לזהות עוקץ?
הצעות עבודה לא מציאותיות: אם העבודה נשמעת טובה מכדי להיות אמיתית, היא ככל הנראה הונאה. שכר גבוה במיוחד, הבטחות לא סבירות או דרישות מינימליות לתפקידים בכירים הן נורות אדומות ברורות.
בקשה לתשלום מראש: מעסיקים לגיטימיים לעולם לא יבקשו תשלום על מנת להעסיק אותך. אם אתה מתבקש לשלם על רישום או תהליכי קבלה, זו כנראה הונאה.
פנייה ישירה בדואר אלקטרוני או רשתות חברתיות: במקרים רבים, פנייה בלתי צפויה דרך הרשתות החברתיות או דוא”ל עם הצעת עבודה היא סימן להונאה. אם לא פנית למשרה זו באופן יזום, היו חשדנים.
בקשה לפרטים אישיים: מעסיק לא אמור לבקש ממך מידע אישי רגיש כמו פרטי חשבון בנק, תעודת זהות או כרטיס אשראי בשלב מוקדם של התהליך. בקשה לפרטים אלו היא לרוב סימן ברור להונאה.
איך להגן על עצמך?
בדיקת החברה: לפני שאתה פונה לכל הצעת עבודה, ודא כי מדובר בחברה אמיתית. חיפוש בגוגל או בדיקה דרך פלטפורמות כמו לינקדאין יכולות לעזור לך לוודא שהחברה קיימת ושמועמדותך אכן הגיעה ליעדה.
לא לשלם מראש: לעולם אל תעביר תשלום על קבלה לעבודה. תהליך גיוס לגיטימי אינו דורש תשלום מצד המועמד.
שמירה על פרטים אישיים: שמור על המידע האישי שלך והמסור אותו רק לחברות שמוכרות לך. אם יש ספק, עדיף לפנות ישירות לחברה ולא דרך קישורים שקיבלת בדוא”ל.
דווח על הונאה: אם נפלת קורבן לעוקץ משרות או אם נתקלת בהצעה חשודה, דווח על כך לאתר הדרושים שבו נתקלת במשרה או לרשויות המתאימות. כך תוכל לעזור למנוע את ההונאה עבור אחרים.
לסיכום, בעידן הדיגיטלי, שבו חיפוש עבודה הפך לנגיש יותר, חשוב להיות ערניים לנורות האזהרה שיכולות לסייע לך להימנע מהונאות. עוקץ במשרות דרושים הפך לתופעה נפוצה, אך באמצעות מעט זהירות ושימוש בשיקול דעת, ניתן להימנע מליפול קורבן להונאה. זכרו – אם הצעת העבודה נראית מושלמת מדי, ייתכן שמדובר בהונאה.
